יולי גולנדר
LIFE IN THE DREAMHOUSE
בארבי. בובת הבארבי, כבר במשך עשורים על גבי עשורים, מהווה סמל לנשיות, יופי והערצה. היא היוותה (ועדיין מהווה) חלק מרכזי מהילדות של בנות צעירות מסביב לעולם, ביניהם גם ילדותי.
מבחינה מוראלית, היא דמות מורכבת; מצד אחד, מקצועותיה הרבים של ברבי לאורך השנים לימדו ילדות קטנות להאמין ביכולתיהן ולשאוף להגשים את חלומותם המקצועיים והאישיים, עוד בתקופה בה הדבר היה נחשב ללא מקובל. הן היו צעצוע מהפכני שמעודד דמיון והגשמה עצמית, בתקופה בה בנות שיחקו בעיקר עם בובות תינוק ועגלות צעצוע, שהנציחו את תפקידה המרכזי של האישה לפי אותה תקופה – להיות כלה ואמא. הבארבי הציגה אפשרויות חדשות ואלטרנטיביות לתפיסה זו.
עם זאת, מידותיה המושלמות והבלתי ניתנות להשגה ותווי הפנים היורוצנטרים של בארבי גורמות, במודע או לא במודע, לילדות ולנשים רבות לפתח סטנדרטים לא ריאלים לגבי איך גוף האישה צריך להיראות ומה נחשב ליפה, מה שמוביל לבעיות של חוסר ביטחון ודימוי גוף, הפרעות אכילה ושנאה עצמית.
בעבודותיי השתמשתי בשעווה, בקרח ובחומרים אחרים כדי "לקבור" או לקבע את הבארבי. בפעולה זו, אני עושה שני דברים- מצד אחד, אני "משמרת" אותה, כמו מציאה ארכיאולוגית, ומציגה אותה לראווה בפני העולם, ומצד שני, אני "הורסת" אותה, מכסה אותה בחומרים שונים ומציבה אותה בתנוחות לא מחמיאות או פרובוקטיביות. אך אפילו שאני מכסה אותה, אני לא מנסה לשנות את הבובה עצמה. מתחת לשכבות השונות- עדיין מתנוסס לו חיוכה הקבוע, הזוהר והגדול של בארבי על פני הפלסטיק שלה.
בנתינת הבמה המרכזית לאייקון שהינו בארבי, אני מראה את אהבתי אל הבובה ונוצרת חלק זה מילדותי, אך גם מראה את הצדדים האפלים שבה ומעלה ביקורת. אני מציגה אותה כמו שהיא- השלילי עם החיובי, הטוב יחד עם הרע.