מאיה עמיאל האוזר
שלום כיתה א'
ישבתי במקומי, ללא ניע בין המולת התלמידים הרועשים, ברווזים. הוא ישב שם, סלע ליד
נחל.
נקישות אבנים על המים, הסלע הסב את מבטו.
רגעים אחרונים של היום בקובייה האפורה.
מים מתוקים זורמים בנחל צר ואיטי. אוי. סלע חסם את הנחל, המים עצרו. נגיעה ביד.
"מה לעשות"
ניסוח כל כך משונה לסלע שחוסם נחל איטי. למה הוא חוסם אותו?
"אני מצטערת"
אני באמת?
הסלע חייך שוב. חיוך כל כך משונה לסלע שחוסם נחל איטי.
"גברתי?"
דג כסוף.
אני לא גברתו, אני פשוט בנחל איטי.
"איך היה היום שלך גברתי המהורהרת" אני לא גברתו ולא מהורהרת, אני פשוט נסחפת
בנחל איטי.
לפחות יצאנו מהקובייה האפורה.
שלום כיתה א'.
ברוכים הבאים לתערוכה שלי.
החלטתי לשתף אתכם במסע שלי, ממש מסע הישרדות, כי להיות במערכת החינוך הישראלית הרי זה לא פשוט.
שלום כיתה א'. שלום 12 שנים שבית הספר היה לשגרה, שלום 12 שנים שבהן כל דבר שנאמר נחשב ללמידה.
כאשר כולם אמרו "שלום כיתה א" בכניסה לבית ספר האפור עם שרשרת הבלונים בכניסה, אני אמרתי "שלום כיתה א" בכניסה לביתן קטן מוקף בחצר חול עם טווסים ואקליפטוס אחד גבוה - בית הספר הדמוקרטי בכפר הירוק.
בכיתה ה' החלטתי שדיי, נמאס לי להיות מיוחדת בבית ספר עם קצת ילדים, אני עוברת להיות חלק מהתלמידים "האמתיים". אז אמרתי ביי לטווסים וגם לכפכפים כי הרי בבית ספר יסודי רגיל תלבושת אחידה חייבים.
ושם כשהתחלתי רק אז הבנתי, למה התכוונו הוריי כששאלו אותי בגיל חמש אם אני רוצה ללכת לבית ספר שיש מסביבו טווסים או מקום שבו אנשים צועקים.
בית הספר הפך למקום מאיים וכמובן שאת המורים זה בכלל לא מעניין. כי מבחן בפיזיקה איך אפשר להשוות לאיזו נגיחה קטנה בראש?
בכיתה ט אמא החליטה החלטה עוזבים לשנה, ואני? בדרך לאנגליה.
שם פתאום הבנתי כמה רע היה לי ואיזה יופי שיש לי התחלה חדשה.
במקום הזה מתחילה התערוכה שלי. החוויה המשמעותית בבית הספר במקום רחוק ושונה, גרמה לי להבין כמה ביקורת יש לי כלפיי מערכת החינוך הישראלית. הכעס, החרדות, והפגיעות במהלך שנותיי בבית הספר מוצגות בתערוכתי תוך הצגת דרכי התמודדות שפיתחתי במהלך השנים במסגרות מחוץ לבית הספר כמו הסטודיו לריקוד.
בתערוכתי תוכלו לראות עבודות שמשלבות בהן שפה ומילים כמו דפי יומן ומשפטים ממכתבים שנכתבו לגורמים בבית הספר, אשר מביעות את הרגשות האוטנטיים שלי במהלך שנותיי במערכת החינוך. ישנן גם עבודות צילום ווידאו ארט שמדברות על חוקים וסיטואציות נורמטיביות מכעיסות בבית הספר. כמו כן ישנן עבודות גרפיטי שמדברות על דרך הפורקן שלי עם הרגשות העזים שימי הלימודים מביאים איתם- ריקוד והשהייה בסטודיו.
ברוכים הבאים לבית הספר.