לייה כהן
לא כל הזהב נוצץ
התערוכה שלי עוסקת בתהליך, לכל דבר שאנחנו רוצים להשיג בחיים האלה יש
תהליך. התהליך יכול להיות קצר ויכול להיות ארוך, התהליך יכול להיות כיפי
ומצד שני מדכא, התהליך יכול ללמד אותנו משהו על עצמנו או לגרום לנו להגיע
לתובנה. אף אחד לא יכול לדעת מה באמת עברנו חוץ מעצמנו.
התערוכה שלי מראה בדיוק את זה, ממבט ראשוני תוכלו לראות מסדרון, עם
שטיח אדום פרוס ושמלה יוקרתית בקצה, תחושה נוצצת, נחשקת, אך ככל
שתתקדמו במסדרון תוכלו לראות את התמונות, התהליך, את הסיכון שבדבר,
את שבירת המוסכמות, את תחושת הלבד, ואת היציאה מאזור הנוחות, כל אלה
בשיתוף פעולה כדי להגיע לתוצאה, למשהו שאנשים יסתכלו מבחוץ ויגידו "וואו,
כמה מזל יש לבחורה הזאת". ברוב המקרים אנשים לא ידעו על המאמץ שכרך
בלהגיע לתוצאה זאת ולא יחוו את אותה התחושה.
לאנשים מבחוץ לא יהיה אותו סיפוק כמו הסיפוק שלך כשהגעת לתוצאה, וזה כי
עברת תהליך. אם היה זה קל להשיג כל שברצוננו תחושת הסיפוק הייתה
נעלמת, וכל התוצאה הייתה מאבדת משמעות. לפעמים התהליך נותן משמעות
גדולה יותר לתוצאה.
אבל הכי חשוב, כשאנחנו בתהליך להשגת רצוננו, גם אם מוטל ספק בנו,
בהצלחה, וביכולת, לא להפסיק לקוות לתוצאה, כמו שבכל התמונות השמלה
יוצרת ניגוד לסיטואציה. אך בו זמנית לא לשכוח להנות מהתהליך.
דברים טובים לוקחים זמן