תמר יוגב
וסבתא שלי הייתה אומרת
אני זוכרת את עצמי עוד בתקופת בית הספר היסודי כשהיו שואלים תמיד את אותה השאלה, ״אם היית גיבור על איזה גיבור היית רוצה להיות?״ והתשובה שלי מאז ומתמיד הייתה: "אמא שלי".
את התערוכה שלי בחרתי להקדיש לה ולקשר המיוחד שביננו. לקחתי את ספר השירים שאותו היא כתבה בשם ״וסבתא שלי הייתה אומרת״ המתייחס לתובנות אשר לקחה איתה לאורך השנים והכנסתי אותם לסיפור שלי אשר כעת שלוב בשלה, כמו מעין פאזל, קולאז, בין תובנותיה ומילותיה לאלו שלי.
כמו במהלך קריאת השירים, המטרה שלי הייתה לייצר מסע, התהלכות בין דימויים ומילים בעלות קשר לא אופייני או לא ברור, אך עדיין עובדות זו עם זו. עבודות אשר מדברות ביניהן ולא רק בשל הטקסטים הכתובים.
בחרתי לעסוק בעיקר בקשר שבין מילים לדימויים, שני ביטויים השלובים זה בזה במוחנו, אך פה באופן חדש ולא צפוי, בחרתי לצאת מהמסגרת המחשבתית בה אני חיה כל יום ולחשוב על דימויים לא קונבנציונליים לביטויים הקיימים בספר, חלקם אישיים ואותנטיים ומכילים מאחוריהם סיפור אותו אני זו שאדע בלבד וחלקם נעו אל הדמיון.
כעת אבני הבניין, אותן התובנות אשר אספה איתה אמא שלי לאורך השנים מנוסחים מחדש באמצעות אבני הבניין שאני אספתי איתי.